הלכה: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. תְּלָתָא אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָייָה סוֹתֵר אֶת הַדִּין. וְחַד אָמַר. הֵבִיא בְתוֹךְ ל' סוֹתֵר. לְאַחַר ל' אֵינוֹ סוֹתֵר. וְחַד אָמַר. לְעוֹלָם אֵין סוֹתֵר עַד שֶׁיָּבִיא רְאָייָה שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ בָּהּ כָּל עִיקָּר. וְהָתַנִּינָן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה יַּעֲשֶׂה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וּמָצָא עֵדִים. שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאָיָה וּמָצָא רְאָיָה כול'. רִבִּי לָא וְרִבִּי זֵירָא. חַד אָמַר. עַד שֶׁיְּבַטֵּל רְאָיוֹתָיו. וְחַד אָמַר. עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בִּרְאָיוֹתָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
עד שיכפר בראיותיו. א''צ לבטל אלא מכיון שכפר בראיותיו ואמר אין לי ראיה כלל לא בידי ולא ביד אחרים שוב אינו יכול לסתור:
עד שיבטל ראיותיו. בפני ב''ד וכל זמן שלא ביטל יכול הוא לסתור מכיון שהביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר:
ר' לא ור' זירא. פליגי בהאי דינא היכא דהביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר וכהאי חד מ''ד דיכול לסתור בכה''ג ועד כמה סותר הוא:
וחד אמר. הדין בזה דלעולם אין סותר מאחר שאמר אין לי עד שיביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר ומפני כך אמר אין לי כגון שהיו שטרות של אביו מופקדו' אצל אחרים וכיוצא בזה כדפרישי' במתני':
והתנינן אמר רשב''ג וכו'. על האי מ''ד פריך דס''ל אליבא דרשב''ג דאינו סותר אלא עד שלשים והא רשב''ג קאמר מה יעשה שלא היה יודע וא''כ כל זמן שיכול לטעון שלא ידע עד עכשיו יכול לסתור הוא אליביה:
גמ' תלתא אמורין. פליגי בהאי דינא דמתני' היכא דאמר אין לי עדים וראיה:
חד אמר כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין. כלומר דפסק כרשב''ג והא דלא קאמר הלכה כרשב''ג משום דבמילתיה גופיה איכא לספוקי היכי ס''ל אם לעולם הוא סותר או דוקא עד שלשים כדס''ל לאידך מ''ד הלכך קאמר דכל זמן שמביא ראיה סותר את הדין דמה יעשה שלא היה יודע שיש לו:
וחד אמר. דהדין בזה דלא יכול לסתור הדין אלא עד שלשים יום ואליבא דרבי שמעון בן גמליאל פליגי הני אמוראי:
משנה: אָֽמְרוּ לוֹ הָבֵא עֵדִים אָמַר אֵין לִי עֵדִים הָבֵא רְאָיָה אָמַר אֵין לִי רְאָיָה וּלְאַחַר זְמַן מָצָא רְאָיָה וּמָצָא עֵדִים הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַה יַּעֲשֶׂה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וּמָצָא עֵדִים וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לֹו רְאָיָה וּמָצָא רְאָיָה. אָמְרוּ לוֹ הָבֵא עֵדִים אָמַר אֵין לִי עֵדִים הָבֵא רְאָיָה אָמַר אֵין לִי רְאָיָה רָאָה שֶׁמִּתְחַייֵב בַּדִּין וְאָמַר 20b קִרְבוּ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפֻנְדָּתוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם׃
Pnei Moshe (non traduit)
פותחין. במשא ומתן של הדין:
מה בין דיני ממונות וכו'. דאע''ג דשוין בדרישה וחקירה מן התורה מ''מ לענין מילי דתליא בזכות וחובה אין להשוותם דלא שייך בדיני ממונות:
שנאמר משפט אחד יהיה לכם. ובדיני נפשות כתיב ודרשת וחקרת וזהו דין תורה אבל אמרו חכמים בדיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אא''כ נראה להב''ד שהדין מרומה. ודרישה וחקירה היא השאלה בענין עצמו כגון כמה הלוהו ומתי הלוהו ובאיזה ענין הלוהו ובאיזה מקום הלוהו ויש מין אחר מן השאלה שנקראת בדיקה ואינה בענין עצמו כגון מה היה לבוש בכלים שחורים או בלבנים עומד היה או יושב בשעה שהלוהו:
מתני' אחד דיני ממונות. בדרישה וחקירה. שחוקרין את העדים:
מתני' אמרו לו הבא עדים. לזכותך או ראיה בשטר:
הרי זה אינה כלום. שהרי זה סתם טענותיו ואמר אין לי וחיישינן שמא זייף או שכר עדי שקר:
אמר רשב''ג וכו'. ואין הלכה כרשב''ג בזה:
קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני. בהא אפי' רשב''ג מודה דכיון שהיה יודע בהן ואמר אין לי ודאי שקרן הוא ודוקא בכה''ג שהיו עדים עמו כאן והראיה אצלו אבל אם באו לו עדים ממדינת הים או שהיו ראיות של אביו מופקדין אצל אחרים והביאו לו יכול הוא לסתור מפני שיכול לטעון ולומר זה שאמרתי אין לי מפני שלא היו מצוין אצלי:
אפונדתו. אזור חלול א''נ מלבוש הסמוך לבשרו:
רִבִּי לֵוִי הֲוָה לֵיהּ דִּין עִם חַד בַּר נַשׁ עַל עֶסֶק בָּתִּים. וַהֲווֹן דַּייְנִין קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר. לְאַחַר גְּמַר דִּין הֵבִיא רְאָייָה. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָייָה סוֹתֵר הַדִּין. רִבִּי אֶבְמַכִיס הֲוָה לֵיהּ דִּין עִם חַד בַּר נַשׁ עַל עֶיסֶק רֵיחַייָא. וַהֲווֹן אִידַייְנִין קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר. לְאַחַר גְּמַר דִּין הֵבִיא עֵדִים. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. אַדַּיִין אַתְּ לְזוֹ. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָייָה סוֹתֵר אֶת הַדִּין. וְלָמָּה תְּרֵין עוֹבְדִין. רִבִּי לֵוִי לֹא אִיתְעֲבִד לֵיהּ גְּזַר דִּין. רִבִּי אֶבְמַכִיס אִיתְעֲבִיד לֵיהּ גְּזַר דִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
ולמה תרין עובדין. ואמאי מסתפקא ליה לר' לעזר בשניי' הלא כבר מיפשט ליה בקמייתא וקאמר דהך דר' לוי עדיין לא עשה הפסק דין אלא שנגמר הדין היה ולא הספיק להוציא מבעל דינו עד שהביא זה ראיה ובההיא דר' אבמכיס כבר הוציאו ממנו והיה סבור דבכה''ג אין סותרין ופשיט ליה ר' יוחנן דלעולם סותרין ואפי' לאחר שפרע כבר:
אדיין את לזו. עדיין אתה מסופק בדבר הלא כבר אמרתי לך כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין:
אִשֻּׁר הַדַּייָנִין מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ בֵּית דִּין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רַב בַּנַּיי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. יִתְקַייֵם אוֹ בִכְתַב יְדֵי עֵדִים אוֹ בִכְתַב יְדֵי הַדַּייָנִים. וְחַד אָמַר. אֲפִילוּ בִכְתַב אֶחָד וּבְדַייָן אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך זה בורר
ר' הושעיה ורב בניי. פליגי אליבא דשמואל חד אמר דהכי אמר שמואל דצריך שיתקיים והקיום הוא או בכתב ידי עדים או בכתב ידי הדיינין וח''א דהכי אמר שמואל אפי' בקיום כתב א' מהעדים ובכתיבת דיין א' סגי דס''ל עד ודיין מצטרפין בקיום:
מהו שיהא צריך ב''ד. אם צריך שיתקיים כל החתימות שבשטר לפני הב''ד כמו בתחלת קיום השטר שצריך ב''ד ושיתקיימו כתב ידי העדים או חתימת הדיינין או דילמא כיון דמקוים הוא לא חיישינן לזיוף:
אשר הדיינין. שטר שכתוב בו הנפק ואין מכירין לא חתימת ידי העדים ולא חתימת הדיינין:
משנה: אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. מַה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵין לְחוֹבָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין לִזְכוּת וְאֵין פּוֹתְחִין בְּחוֹבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
פותחין. במשא ומתן של הדין:
מה בין דיני ממונות וכו'. דאע''ג דשוין בדרישה וחקירה מן התורה מ''מ לענין מילי דתליא בזכות וחובה אין להשוותם דלא שייך בדיני ממונות:
שנאמר משפט אחד יהיה לכם. ובדיני נפשות כתיב ודרשת וחקרת וזהו דין תורה אבל אמרו חכמים בדיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אא''כ נראה להב''ד שהדין מרומה. ודרישה וחקירה היא השאלה בענין עצמו כגון כמה הלוהו ומתי הלוהו ובאיזה ענין הלוהו ובאיזה מקום הלוהו ויש מין אחר מן השאלה שנקראת בדיקה ואינה בענין עצמו כגון מה היה לבוש בכלים שחורים או בלבנים עומד היה או יושב בשעה שהלוהו:
מתני' אחד דיני ממונות. בדרישה וחקירה. שחוקרין את העדים:
מתני' אמרו לו הבא עדים. לזכותך או ראיה בשטר:
הרי זה אינה כלום. שהרי זה סתם טענותיו ואמר אין לי וחיישינן שמא זייף או שכר עדי שקר:
אמר רשב''ג וכו'. ואין הלכה כרשב''ג בזה:
קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני. בהא אפי' רשב''ג מודה דכיון שהיה יודע בהן ואמר אין לי ודאי שקרן הוא ודוקא בכה''ג שהיו עדים עמו כאן והראיה אצלו אבל אם באו לו עדים ממדינת הים או שהיו ראיות של אביו מופקדין אצל אחרים והביאו לו יכול הוא לסתור מפני שיכול לטעון ולומר זה שאמרתי אין לי מפני שלא היו מצוין אצלי:
אפונדתו. אזור חלול א''נ מלבוש הסמוך לבשרו:
הלכה: אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁבִיל לָחוּס עַל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל אָֽמְרוּ. הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַייָב לָזֶה. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ עָֽבְדִין עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. כְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בִּשְׁבִיל לָחוּס עַל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל אָֽמְרוּ. הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַייָב לָזֶה. זְעִיר בַּר חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה וְרַב יְהוּדָה. 21a חַד אָמַר. וְדָֽרַשְׁתָּ֧ וְחָֽקַרְתָּ֛ וְשָֽׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב. וְחַד אָמַר. צֶ֥דֶק צֶדֶ֭ק תִּרְדֹּ֑ף. הָא כֵיצַד. אִם אַתְּ רוֹאֶה הַדִּין שֶׁיּוֹצֵא לַאֲמִיתוֹ חָקְרֵיהוּ וְאִם לָאו צַדְּקֵיהוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
כר' יוחנן. דאף השאלה זו לא אמרו אלא לחוס על ממון ישראל שלא לחייבו בלי שום שאלה אפי' כזו היאך אתה יודע וכו' אבל דרישה וחקירה לא בעינן שלא תנעול דלת בפני לוין:
גמ' בשביל לחוס על ממון ישראל אמרו היאך וכו'. כלומר אע''ג דמן התורה בעי דרישה וחקירה בדיני ממונות חכמים הם שאמרו דלא בעי דרישה וחקירה ואפי' השאלה דתנן בפ' דלעיל אומרים לו האיך אתה יודע שזה חייב לזה לא הוי אלא מטעם בשביל לחוס על ממון ישראל:
היך עבדין עובדא. אם בעינן דרישה וחקירה בד''מ:
חד אמר. דבעינן דרישה וחקירה. דכתיב ודרשת וחקרת וכתיב משפט אחד יהיה לכם:
וחד אמר. דלא בעינן דכתיב צדק צדק תרדוף דמשמע דאין צריך לחקור כל כך:
הא כיצד. קשו קראי אהדדי:
אם אתה רואה הדין שיצא לאמיתו חקרהו. כלומר אם נראה לך שיש בדין זה איזה רמאות ומחמת שתחקור תבא האמת ויצא הדין לאמיתו חקרהו ואם לאו שאינו נראה לך שהוא דין מרומה צדקהו וחתוך הדין בלי חקירה ודרישה:
רַב הוּנָא כַּד הֲוָה חֲמִי שַׂהֲדִין מְכַווְנָא הֲוָה חֲקַר וְכַד הֲוָה חֲמִי הָכֵן וְהָכֵן הֲוָה מְכַווֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
שהדין מכוונה. שהם מכוונים ממש בלשון אחד היה חוקר שמא לקחו עצה ביניהם להעיד על זה:
וכד הוה חמי הכין. וכמו שראה כן בדבריהם שכיוונו כאחד בעצה וכן היה מכוון באמת ומצא כפי החשש שלו וגרסי' לה בפ' דלעיל הלכה ח':
כֵּיצַד פּוֹתְחִין לִזְכוּת. אוֹמְרִין. אֶיפְשַׁר שֶׂזֶּה הָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִין כֵּינִי. אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים. יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת. וּבָא חֲבֵירוֹ וְסִייְעוֹ. וְיֵשׁ כָּאן סִיּוּעַ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאתָ חָב לַדַּייָנִים. וְיֵשׁ עֵדִים לִשְׁקָרִן.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות. דתנן בפ' דלקמן שמשתקין אותו ובתוספתא פ''ט פלוגתא דר' יוסי ברבי יהודה ורבנן היא דת''ק סבר העד אין מלמד עליו לא זכות ולא חובה רבי יוסי ב''ר יהודה אומר מלמד זכות ואין מלמד חובה והשתא פריך אליבא דר' יוסי ב''ר יהודה דס''ל דאם העד מלמד זכות שומעין לו:
ובא חבירו וסייעו. ג''כ ללמד עליו זכות:
ויש כאן סיוע. כלומר דנמצא כאן לסיוע לזכות לזה שהרי שני עדים מלמדין עליו זכות ואם אתה אומר כן שהדיינים אומרים להעדים אין אנו מאמינים לכם שזה הרג את הנפש:
לא נמצאת חב לדיינים. כלומר דהשתא חוב קילקול הדין עליהם שאיפשר מחמת שאמרו כן בתחלה להעדי' וכי היאך איפשר זה להאמין מה שאתם מעידים על זה חזרו בהן העדים ועושין כל טצדקאות שבעולם להפך בזכותו ואע''פ ששקר הוא וא''כ החוב מוטל על הדיינים שהן גרמו לכך:
ויש עדים לשקרן. בתמיה וכלומר לזה אין אנו חוששין דאם שקר הוא באותו טענה שמהפך בזכותו אלא דזה ודאי הרג את הנפש תו ליכא למיחש שיבאו אח''כ ויעידו על שקר או שיהיה להם איזה סיוע בדבריהם ואם יהיה א''כ האמת הוא כך ושוב אין כחן חוב על הדיינין:
אין כיני. אם כן הוא שהב''ד אומרים להעדים איפשר וכו' א''כ קשה דלפעמים יגרמו הב''ד קילקול הדין מתוך דבריהם כדמסיק הקושיא:
כיצד פותחין לזכות. בדיני נפשות אומרין להעדים היאך אפשר זה שזה הרג את הנפש ומי יאמר שכדבריכם כן הוא:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָדוּן אֶת הַשֶׁרֶץ לְטַהֲרוֹ וּלְטַמְּאוֹ מֵאָה פְעָמִים אֵין יָכוֹל לִפְתּוֹחַ בִּזְכוּת. כֵּיצַד דָּנִין הַשֶּׁרֶץ. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מַה אִם הַנָּחָשׁ שֶׁמֵּמִית טָהוֹר. עַכְבָּר שֶׁאֵין מֵמִית אֵינוֹ דִין לִהְיוֹת טָהוֹר. אוֹ חִילּוּף. עַכְבָּר שֶׁאֵין מֵמִית טָמֵא. נָחָשׁ שֶׁמֵּמִית אֵינוֹ דִין לִהְיוֹת טָמֵא. הָתִיב רִבִּי פִינְחָס. הֲרֵי עַקְרָב מֵמִית וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר. אַשְׁכַּח תַּנֵּי אֲמַר. הוּא נָחָשׁ הוּא עַקְרָב.
Pnei Moshe (non traduit)
לדון את השרץ. מתוך פילפולו ולטהרו ולחזור ולטמאו להראות פנים לכאן ולכאן עד ק' פעמים:
אין יכול לפתוח בזכות. ואין מושיבין אותו בסנהדרין שאין בו כח לפתוח בזכות:
מה אם הנחש שממית. אדם ובהמה ומרבה טומא' בעולם טהור הוא כשמת שאינו בכלל שמנה שרצים:
עכבר. שהוא משמנה שרצים המטמאין במותם:
או חילוף. דנילף מק''ו שיהא הנחש טמא:
התיב ר' פינחס. דהאי ק''ו פריכא הוא דאיכא למימר עקרב יוכיח שממית וטהור הוא:
אשכח תני אמר. מצינו לתנא א' שאומר הוא נחש הוא עקרב וכלומר דאין כאן יוכיח דעקרב גופיה נלמד ק''ו מעכבר כמו דיכולין ללמוד בנחש:
אָמַר רִבִּי. תַּלְמִיד ווָתִיק הָיָה לְרִבִּי וְהָיָה מְטָהֵר אֶת הַשֶׁרֶץ וּמְטַמְּאוֹ ק' פְעָמִים. אָֽמְרִין. הַהוּא תַלְמִידָא לָא הֲוָה יְדַע מוֹרִייָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר דֹּסַאיי. הַהוּא תַלְמִידָא קְטוּעַ מִטּוּרָא דְסִינַי הֲוָה.
Pnei Moshe (non traduit)
לא הוה ירע מורייה. לא ידע כלום להורות כהלכה ופילפול של הבל היה לו:
קטוע מטורא דסיני הוה. כלו' שלא קבל לחלקו בתורה כלום מהר סיני דכל הנשמות היו שם וקבל כל א' חלקו בתורה כדכתיב אשר ישנו פה ואשר איננו פה:
משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַטִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד לִזְכוּת וְעַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מטין על פי אחד. מטין את הדין על פי המרובין על פי דיין אחד כגון שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב או איפכא:
ועל פי שנים לחוב. אין מטין לחוב עד שירבו המחייבין בשנים על המזכין כדדרשינן בפ''ק מלא תהיה אחרי רבים לרעות ובדיני ממונות לא מיתוקמא דמה שהוא רעה לזה זכות לזה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source